הבת שלנו היא ילדה חברותית מאוד; היא הולכת לגן ויש לה הרבה חברים מחוץ למעגל החברים שלה בגן.
כשאנחנו בגן השעשועים היא תמיד הראשונה שניגשת לילדים אחרים וליצור קשר, אבל היא גם עצמאית מאוד. כלומר, היא לא סוג הילד שמשחק רק ליד הוריה; היא יותר "להתרוצץ ולבדוק לעיתים רחוקות אם אמא / אבא בסדר".
היא גם מפותחת פיזית לגילה, כלומר לא חלשה; להיפך.
מה שבאמת תופס אותנו בזמן האחרון הוא הקלות בה היא מוותרת במצבי משחק. לדוגמא: לפני כמה ימים היא שיחקה משחק עם חצי תריסר ילדים אחרים, וכשמורה סימנה "לך!", היא הייתה הראשונה שהגיעה לשק הצעצועים, אבל אחרי שהיא תפסה אחת וחיכתה מה לעשות הלאה, ילדים אחרים תפסו. כעבור כמה שניות אחד מהם תפס את הצעצוע מידיה, אך נראה שהיא לא באמת עשתה הרבה כדי לעצור אותם ולמעשה ויתרה עליו בקלות.
מצב זה התרחש יותר מ פעם וזה ממש מדאיג אותנו. כפי שאמרתי, היא לא ילדה ביישנית וגם לא חלשה, ואנחנו מצפים שהיא תוכל לעמוד על מה שהיא שלה.
כל רעיון כיצד נוכל לעזור לה להיות בטוחה יותר ( לא בטוחה אם ביטחון היא המילה הנכונה כאן, מכיוון שהיא אכן נראית בטוחה למדי) במצבים כמו שתואר ויכולה לעמוד (כלומר אל תתנו לקחת את הצעצוע) לעצמה?