החשש שלך יתבסס אם יופעל לחץ, אבל תאמין או לא, יש לך יעדים לילדים שלך מיד. בשלושה חודשים אתה מצפה שהם יתחילו להרים את הראש בכוחות עצמם (נתת לילדך זמן בבטן כדי להקל על העמידה במטרה זו). אתה מצפה שהם יתחילו לפנות אליך כשאתה קורא לשמם (דיברת איתם הרבה והשתמשת איתם בשמם). אתה מצפה שהם יגידו דאדה ואמא בסביבות שהם מלאו להם שנה. כל אלה הם "יעדי למידה" שעזרתם להקל על ילדכם להשיג בדרך זו או אחרת.
בגיל הרך בו עבדתי היו לנו יעדי למידה (או יעדים) לכיתת שנינו כמו "מזהה שם משלו" ו"אפשר לזהות שלושה צבעים מתוך שבעה ". מטרות אלה היו לעזור לנו להנחות אותנו בבחירת פעילויות שנגעו במגוון שיטות עבור ילדינו, כך שהם מקבלים את החוויה המגוונת ביותר - אך המתאימה להתפתחות - האפשרית. זה באמת היה יותר מדריך עבורנו מאשר מדידה של הילדים. בסוף השנה עברנו רשימת ביקורת של היעדים הללו ואף אחד לא ראה את הרשימה ההיא מלבד ראש בית הספר. חלק מהיעדים היו סוגי הדברים שהיית רואה בטבלת יכולות התפתחותיות "יכול לקפוץ", "יכול ללכת בקו ישר", "יכול ללכת לאורך קו זיג זג". המטרה של השניים היחידים שעשתה לחץ כלשהו (לאחר שמלאו להם שלוש) הייתה "יכול להשתמש בסיר" מכיוון שהם לא יכלו לעבור מחדרם של השניים לחדר השלושה בלי זה.
כדי לעמוד ביעדים היינו משחקים משחקים, עושים מלאכת יד, שרים שירים, מקבלים זמן סיפור. . . למשל, אם היינו רוצים לחשוף ילד לעוזרים בקהילה (מטרת בטיחות לשלשות היא שילד יכול להכיר במדי משטרה, כבאי ופרמדיק כמסמן אנשים אלה כעוזרים בקהילה), היינו משחקים להתחפש ומקפידים לכלול גרסאות ילדים של המדים הללו, השתמשו בפאזלים ביום אחר שתאר עוזרי קהילה, קראו ספרים על עוזרי הקהילה, צאו לטיול בבית הכיבוי, היו שוטרים כנואמים אורחים, לילדים היו בובות עם הדמויות האלה ויכלו לפעול את בובות העוזר בקהילה שעושות את עבודותיהן. . .
מטרות השלושה כללו את רשימת היעדים (בסביבות 50) שהיו זהים לחלוטין לשניים, ונוספו כמה מהם שהיו מתאימים לילד בן שלוש. דוגמאות לכך היו, "יכול לזהות כמה מאותיות האלף-בית", "יכול להחזיק מספריים בבטחה", (מספריים לילדים כמובן) ו"ניתן לספור עד עשר ". עוד ארבע לערך נוספו לארבע.
אם ילד לא עמד במטרה, זה לא היה מעורר חשש מכיוון שההנחה היא שהם יעמדו בסופו של דבר בחלק ניכר מהיעדים אך מעולם לא הניחו שהם יעמדו בכל היעדים לפני הגן. מצד שני, אם הם לא עמדו ברוב היעדים שהיו קשורים לאבני דרך התפתחותיות, זה פעל כדגל אדום שילד מסוים עשוי להזדקק לתמיכה קטנה נוספת במשהו.
פשוט שאל לראות דוגמאות ל"יעדי הלמידה "האופייניים של בית הספר, וסביר להניח שתחשבו שהן סבירות למדי. די לא סביר שהם מדברים על משהו שנחשב "אקדמי ביותר" במיוחד בהתחשב בכך שהדוגמאות שמסרת כבר היו על עצמאות ורווחה חברתית (שיתוף, אינטראקציה עם אחרים ...) אם למטרות הלמידה יש משהו כמו, "ספר למאה "לבני השנתיים, אז הייתי מודאג.